X
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content

ספר הקורונה – ישראלים בהסגר 2020

אומרים שזאת מגיפה. עולמית. נגיף קטן שמשבית את כולם. משבר. זה היסטורי, כמובן.

ואני, בתוך כל הכאוס הזה מוצאת את עצמי קוראת בשקיקה כל פוסט מחזק, סיפור אישי של אלה בחזית, ושל אותם אנשים שקופים‘. באורח פלא זה נוגע בי הרבה יותר מכל התחזיות השחורות בחדשות.

אז בואו נעשה מזה ספר. ספר הקורונה הלאומי שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו. עם החוויות האישיות, ההתמודדויות, התובנות והמחשבות. עם הכעסים, העצבות, השמחה, הגמישות שנדרשת, הבידוד והביחד של כולנו.

עם עצירה פתאומית של מרוץ מטורף. עצירה שלא עוברת בשקט אצל אף אחד מאיתנו.

בואו נדבר את זה ביחד. ונוציא לנו ספר, כזה שיישאר על המדף עוד שנים ארוכות. ספר שהילדים שלנו יוכלו לקרוא, וכך יחשפו מעט להיסטוריה שלנו כעם וכאומה ממקור ראשון, ויבינו את העוצמות ששום נגיף לא יוכל לכבות.

במרחב השרון הקמנו מיזם של כתיבת ספר קורונה לאומי אשר עתיד לכלול בתוכו חוויות, שירים וסיפורים מכל גווני האוכלוסייה. זאת במטרה לתעד את התקופה הזאת בזמן אמת ולהוציא ספר שיגיע לחנויות הספרים ונוכל לרכוש אותו ולעיין בו גם עד מספר שנים כשהכל כבר יהיה מאחורינו. נוכל לספר ולהראות לילדים שלנו איך התמודדנו בגבורה עם מציאות לא נורמלית.

חלק מהכנסות הספר ייתרמו לנפגעי אלימות, זאת מתוך הבנה כי מדובר בפרויקט לאומי וחברתי, ומשום שבתקופת לחץ שכזו מקרי האלימות רק גוברים לצערנו.

עד כה קיבלנו כ 100 סיפורים ושירים מאנשים שונים, ביניהם- עצמאיים, רווקים, סטודנטים, הורים לילדים קטנים, מתמודדים בבריאות הנפש, עובדים עם קשישים, מטפלים, כלות, בני נוער ועוד..

קטע לדוגמא שכתבה נעמה מוזס, מטפלת אישית זוגית ומשפחתית-

“העולם השתגע. אבל בשבילו זה לא חדש. כמעט שמונים שנה, הוא צופה מן הצד כיצד העולם הולך ומשתגע. הולך ומשתגע. הוא מכין לעצמו עוד כוס תה, מנסה להפיק מהתיון המשומש קצת צבע. מוסיף כפית סוכר בהריון ומערבב, יודע שרבקה תכעס. אבל היא לא כאן לומר לו שיקפיד על הסוכר, שישים עוד סוודר, שיתקלח כל ערב. באולפן של החדשות יושבים הרבה אנשים חשובים ומדברים על קורונה ובחירות. כאילו נגמרו הנושאים במדינה. אולי יתקשר למספר שכתוב באדום ויגיד שיש לו קצת חום. למרות שהוא לא ממש בדק. אבל כמה ימים שהוא לא במיטבו. למעשה, אם ידייק, כבר כמה שנים מאז שרבקה הלכה. בכל זאת הוא קצת משתעל, והכתבת הצעירה בטלוויזיה אומרת שיזמינו אותו להתבודד במלון ויבררו כל שעה איך הוא מרגיש, ומה הוא רוצה לאכול. הוא מנסה להיזכר מתי הפעם האחרונה היה במלון. פעם, רבקה הייתה מבררת מה הוא רוצה לאכול בכל צהריים. בית זה לא מסעדה, היה משיב ומוסיף, העיקר שיש מה לאכול. ובסיום הארוחה היה מקפיד לומר שהיה לו טעים, אפילו שהיא הייתה חוסכת במלח. לא כמו הנכדים שלו, שמוכנים לאכול רק את השניצלים האלה, שבכלל קונים אותם בחנות והם עשויים מתירס.

חודש וחצי שאף אחד לא מגיע לבקר. גם קודם לא ממש באו. אומרים שהוא בקבוצת סיכון ולא רוצים להדביק. פתאום יש להם תירוץ. אין, הוא נאנח עמוקות וחוזר לצפות בחדשות, העולם פשוט השתגע.”

לצורך קידום הספר הוקם צוות היגוי וחשיבה. הקמנו דף פייסבוק, דף אינטרנט, והתקיימו ראיונות ברדיו הבינתחומי הרצליה וברדיו FM 90.

בימים אלו נעשית חשיבה על התנדבות של מתמודדי נפש עם קשישים, במטרה ליצור קשר הדדי אשר יסייע לקשישים להפיג במעט את הבדידות בתקופה זו, לתעד את חוויותיהם ולהכניס זאת לספר הקורונה.

לדף הפייסבוק שלנו:

https://www.facebook.com/ספר-הקורונה-ישראלים-בהסגר-2020-111567803952670/

לשליחת חוויות, סיפורים ושירים:

https://coronabook.vp4.me/coronabook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 + 8 =

דילוג לתוכן