סל שיקום בבריאות הנפש

מה זה סל שיקום?

סל שיקום הוא מערך שירותים של משרד הבריאות המיועד לאנשים עם נכות נפשית של 40% ומעלה, ומסייע בשיקום בקהילה בתחומי דיור, תעסוקה, חברה, השכלה וליווי אישי.

שיקום בריאות הנפש

סל שיקום בבריאות הנפש, או בקיצור סל שיקום נפשי, הוא סל שירותים ותמיכות הניתן על ידי משרד הבריאות אגף השיקום, בהתאם לחוק השיקום בבריאות הנפש. מדובר בתהליך סיוע כוללני למתמודדי נפש שנועד לאפשר להם להשתלב בקהילה ולחיות חיים עצמאיים ומשמעותיים.

סל שיקום משרד הבריאות הינו סל תמיכה למתמודדי נפש הניתן על ידי משרד הבריאות, וזאת בהתבסס על נתונים ותנאים לזכאות לסל התמיכה ושיקום בריאות הנפש. מטרתו העיקרית של סל שיקום משרד הבריאות היא תמיכה וסיוע למתמודדי נפש בכל תחומי החיים על מנת שיוכלו להשתקם ולחזור לתפקוד- סל שיקום משרד הבריאות לטיפול בנכות נפשית.

החוק לשיקום נכי נפש בקהילה נחקק ביולי 2000 תש"ס ונכנס לתוקפו בינואר 2001 תשס"א.

החוק לשיקום נכי נפש בקהילה- הידוע בשם חוק שיקום נכי נפש בקהילה, מהווה את הבסיס החוקי למתן שירותים במסגרת זכויותיהם כחוק . מטרת החוק היא לאפשר לאנשים עם מגבלה נפשית לממש את זכויותיהם ולקבל את שירותי סל השיקום בתחומי הדיור, התעסוקה, החברה וההשכלה.

מטרת החוק : "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי נפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים , תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק נועד  לאפשר לאנשים שיקום בתחומי הדיור, התעסוקה, ההשכלה, ההכשרה המקצועית, החברה ושעות הפנאי" (חוק השקום, 2000).

שיקום בריאות הנפש הינו תהליך עבודה משותף עם המשתקם לקראת שילובו בקהילה, תוך שאיפה לאפשר רכישת מיומנויות לקראת ניהול חיים באופן עצמאי בהתייחס להתקדמות האישית והייחודית שלו.

התהליך מיושם באמצעות בניית תכנית שיקומית רב שלבית הכוללת קביעת מטרות לטווח ארוך ויעדים לטווח קצר. התוכנית נבנית בשותפות המשתקם ומתעדכנת בהתאם להערכה תקופתית.

מי זכאי למי מגיע זכויות שירותי סל שיקום משרד הבריאות ומהם כוללים?

לא פעם עולה השאלה המהותית והחשובה- למי מגיע סל השיקום? הערכת זכאות לשיקום מבוצעת על פי הקריטריונים של משרד הבריאות אגף השיקום, והיא מתייחסת בין היתר לנכות פסיכיאטרית בשיעור של 40% ומעלה. חשוב לדעת כי קיימים מסלולים שונים לקבלת טופס סל השיקום וזאת בהתאם למצבו של הפונה.

כמו כן הרצון והצורך להבין מה כולל סל השיקום, אילו מסגרות של סל השיקום קיימות, איזה סיוע פרטני סל שיקום ביטוח לאומי מעניק לזכאים לו, ובכלל ואילו זכויות מגיעות לזכאים-אלה אותם האנשים הזכאים לסל השיקום זכויות שאותן נפרט במאמר זה- וחשוב לשים לב לכל הפרטים שבדרך באשר למה כולל סל השיקום:

• סל השיקום לנכות נפשית- נותן מענה לנכי נפש שמלאו להם 18 שנה, אשר הוכרו כבעלי נכות רפואית בשל הפרעה נפשית בשיעור של 40% לפחות, שנקבעה לפי סעיפים 33 או 34 בתוספת לתקנות לקביעת אחוזי נכות.
•  סל השיקום נותן מענה לאנשים המגלים רצון לשיקום ושנמצאו מתאימים למסגרות השיקום המקובלות בקהילה.

מי לא זכאי?

• בעלי נכות נפשית של המוסד לביטוח לאומי בשיעור נמוך מ- 40%.
• סל שיקום ביטוח לאומי אינו מתאים לאוכלוסייה של המכורים לסמים ואלכוהול.
• אוכלוסיית נכי הנפש אשר איננה מתאימה להשתלב בשירותי השקום בגין הפרעות התנהגות אשר עלולות לחבל במערכת.

כיצד תממשו את זכויותיכם בפשטות

זכויות של סל השיקום –שלב ראשון: קביעת אחוזי נכות:

ישנן 2 דרכים מרכזיות למימוש הזכות לגשת לסל שיקום ביטוח לאומי ועוקף:

1. מסלול סל שיקום ביטוח לאומי: הליך זה מטרתו לקבוע את אחוזי הנכות הנפשית באמצעות פניה רשמית לקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. סל השיקום מביטוח לאומי כולל קצבת נכות וכן זכויות נלוות נוספות הרלוונטיות לתביעה.

2. מסלול אישי: מסלול עוקף ביטוח לאומי, המיועד למי שאינו מעוניין להיות מוכר כנכה על ידי הביטוח הלאומי, אך עדיין מבקש לקבל את שירותי סל השיקום במלואם. פניה זו מאפשרת לבקש רק את השירותים וסיוע פרטני לסל השיקום ואין להם כל קשר למוסד לביטוח לאומי. יש למלא טופס פנייה אישית הנמצא באתר של משרד הבריאות, למלא אותו ולקבל אישור פנייה לאחד מהפסיכיאטרים ברשימה של הפסיכיאטרים המורשים.

שלב שני: פנייה לוועדת השיקום המחוזית:

הפנייה לוועדת השיקום

בשלב זה מתבצעת הגשת בקשה לוועדת סל השיקום האזורית, שהיא הגוף האחראי על בחינת הזכאות. הפנייה כוללת טופס ייעודי, מסמכים רפואיים ותכנית שיקומית ראשונית. ניתן להגיש את הבקשה באופן עצמאי, דרך עמותות שיקום או באמצעות פסיכיאטר מטפל ועובדת סוציאלית שיקום.

שלב זה מתמקד בתוכנית הפעולה הנדרשת על מנת לסייע בהכנת המועמד לקראת וועדת השיקום. לצורך כך, יש לייצר תכנית שיקומית מסודרת- כזו המתאימה לרצונותיו ויכולותיו של המתמודד, בטרם תוגש לוועדת השיקום האזורית.

במסגרת הליך זה, יכול מתמודד נפש לפנות לגורמים שונים ומוכרים שיכולים לסייע לו בבנייתה של התוכנית השיקומית והגשתה בהמשך לוועדה.

אדם יכול לפנות בעצמו, באמצעות משפחתו או באמצעות גורם מטעמו, כגון: קופת החולים, המחלקה לשירותים חברתיים, בית חולים פסיכיאטרי, מרפאה לבריאות הנפש, מרכזי הייעוץ למשפחות. אופניה למטפל פרטי: עו"ס, מרפא בעיסוק, פסיכיאטר, פסיכולוג, אח מוסמך. גורמים אלה יסייעו בבניית התוכנית לקראת השלב הבא- הגשת תכנית השיקום לוועדת השיקום האזורית.

• על המטפלים השונים, במרפאות, בבתי החולים, בלשכות לשירותים חברתיים ובטיפול הפרטי, לבחון אם המטופלים שלהם יוכלו להפיק תועלת משירותי השיקום לבריאות הנפש.
• במידה וכן, עליהם לעבוד עימם על בניית נכונותם לשיקום ובהמשך התהליך על הכנת פנייה לוועדות השיקום האזוריות.
• בוועדות השיקום נתפרות תכניות השיקום האישיות לחליפה המתאימה לאדם. השירותים מותאמים לצורכי האדם ולא האדם מותאם לשירות הקיים.
• לאחר קביעת תכנית השיקום, אמורה הוועדה לעקוב אחר מידת השתלבותו של המתמודד בתוכנית השיקום ואחת לשישה חודשים עליה לבדוק אם התוכנית שנקבעה מתאימה לצרכיו.
• הוועדה גם רשאית לשנות את התוכנית בכל עת, על פי בקשת מקבל השירות או מי מטעמו, או על פי המלצת עובד מקצועי.
• ניתן לערער על החלטות הוועדה בפני וועדות ערר מחוזיות.

שלב שלישי:  קבלת שירותי סל שיקום משרד הבריאות ומימושו

לאחר קבלת האישור הסופי של וועדת השיקום האזורית, ניתן לבחון ולבחור את המסגרות המתאימות או המועדפות לתחילת יישומה של תכנית השיקום כפי שאושרה, ולהתחיל לקבל את שירותי סל השיקום.

ליישום שירותי סל השיקום יש לפנות תוך חצי שנה מיום קבלת האישור של הוועדה לחברה, עמותה המספקת את שירותי הסל למתמודד.

זכויות סל השיקום – מערך שירותים ומסגרות:

דיור נתמך בקהילה:

אחד מהתחומים המרכזיים של שירותי סל השיקום הוא דיור מוגן בקהילה. בין האפשרויות ניתן למצוא הוסטל כוללני, הוסטל מתוגבר, דירות קבוצתיות או דיור מוגן לבודדים. שירותים אלו נועדו לאפשר שיקום בקהילה תוך ליווי מותאם אישית. להלן הפירוט בקצרה של כל סוג דיור ולמי הוא מתאים.

הוסטל כוללני/קהילה תומכת: ליווי רפואי, שיקומי ותעסוקתי.

הוסטל מתוגבר: ליווי שיקומי ותעסוקתי.

הוסטל מתוגבר לצעירים: לגילאי 25-18.

דירות קבוצתיות: בית בו מתגוררים יחד כמה מתמודדים בעלי יכולת תפקוד גבוהה יחסית.

מנהלים את הבית וחיים באופן עצמאי. מקבלים ליווי של מתאם שיקום ומדריך ברמת אינטנסיביות

נמוכה יותר. הליווי מחולק ל-3 רמות ליווי:

דיור מוגן מתוגבר: ליווי יומיומי של צוות שיקום.

דיור מוגן: ליווי 3-2 פעמים בשבוע של צוות שיקום.

דיור מוגן לוויין: ליווי 2-1 פעמים בשבוע של צוות שיקום.

דיור מוגן לבודדים: מיועד לאנשים המתגוררים בביתם בסביבתם הטבעית וגם כאן מחולק לשלוש רמות בהתאם לצורכי המתמודד ותלוי גם במידת שיתוף הפעולה שלו. יתכן ונתרשם כי האדם זקוק לרמה גבוהה של ליווי, אך הוא מתקשה לשתף פעולה ולכן הליווי יהיה ברמה נמוכה יותר.

למידע מלא על השירות: דיור מוגן לאדם בביתו

שירותי סל השיקום ותעסוקה:

תחום מרכזי נוסף הוא תעסוקה שיקומית- הכוללת תעסוקה נתמכת, מפעל מוגן, מועדון תעסוקתי, תעסוקה מעברית ואפשרויות ליזמות. המטרה היא לקדם שילוב בתעסוקה חופשית תוך מתן ליווי ותמיכה מותאמים.

מועדון תעסוקתי: שירות המשלב הקניית מיומנויות חיים ותעסוקה.

מפעל מוגן: שירות תעסוקה שיקומית מוגנת.

תעסוקה מעברית: השתלבות קבוצת מתמודדים בתוך תעסוקה בשוק החופשי בליווי מדריך.

תעסוקה נתמכת: שירות המסייע להשתלב בעבודה בשוק החופשי בליווי מלווה מקצועי.

פיתוח יזמות: שירות ליווי לצורך פיתוח עסק עצמאי. מוגדר כמפעל מוגן.

בעלי ידע מניסיון: צרכנים נותני שירות: תכנית ייחודית המציעה מערך ליווי תעסוקתי מומחה. הליווי נועד לתמוך,

לקדם ולאפשר את שילובם המוצלח, בעבודה של אנשים עם ידע מניסיון אישי, כעובדי שיקום וטיפול מן המניין,

בכל מגוון התפקידים במערך שירותי הבריאות והרווחה.

עמיתים לזכויות: התכנית מסייעת למתמודדים ולבני משפחתם במימוש הזכויות המגיעות להם וכן מסייעת

לאנשי מקצוע ולנותני שירותים לתת שירות נגיש ושוויוני.

תכניות לצעירים: שירות לאומי, שירות צבאי.

חברה ופנאי:

שיקום חברתי הוא נדבך חשוב בתהליך השיקום. במסגרת שירותי החברה והפנאי של סל השיקום ניתן להשתלב במועדונים חברתיים, חוגים ופעילויות בקהילה שמטרתן חיזוק תחושת השייכות והעצמאות החברתית.

מועדונים חברתיים: שיפור מיומנויות, קשרים וכישורים חברתיים, מתן אפשרות לשעות פנאי ולבילוי.

תכנית עמיתים: פרויקט משותף של משרד הבריאות והחברה למתנסים. השתלבות בחוגים בקהילה תוך ליווי ותמיכה של איש מקצוע.

יאללה מבלים אחרת, מבלים פלוס: קיום מפגשים חברתיים מגוונים, על מנת להגביר עצמאות חברתית,

עשייה מהנה ומשמעותית בשעות הפנאי, השתלבות ומעורבות בקהילה וחוויה חברתית חיובית באופן נורמטיבי.

השכלה- לימודים דרך סל השיקום:

אילו לימודים דרך סל השיקום תוכלו לקבל?

• השלמת 12 שנות לימוד.

• תכניות העשרה.

• השלמת בגרויות.

• השכלה אקדמאית נתמכת.

• מכינה ללימודים על תיכוניים.

חונכות שיקומית: שירות ליווי 3 שעות שבועיות  על מנת לחזק מיומנויות חברתיות והשתלבות בקהילה.

סומכות שיקומית: שירות סמך: 2-10 שעות שבועיות, לחיזוק התפקוד היומיומי בבית ובסביבה.

שירות סומכות ממוקד בסיוע בתפקוד אישי יומיומי: לבעלי תפקוד בסיסי לקוי ביותר על רקע מחלת הנפש, או בנסיבות מיוחדות.

תאום טיפול: השירות נועד לסייע לאנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים להשתלב בקהילה ולממש את הפוטנציאל האישי שלהם, בהתאם לרצונם. הליווי מתמקד בבניית תכנית שיקום פרטנית והכוונה ליישומה, תוך זיהוי המשאבים העומדים לרשותו של האדם והאתגרים העומדים בפניו. השירות מוכוון להניע את האדם להיות שותף פעיל בהגדרת מטרותיו האישיות והשגתן.

שירותים משלימים:

בנוסף לכך, סל השיקום כולל גם שירותים נלווים למתמודדים כמו: טיפולי שיניים מסובסדים, סיוע כספי וייעוץ למשפחות. מדובר בזכויות המוגדרות בחוק במסגרת סל שיקום זכויות מתמודדי נפש.

טיפולי שיניים: טיפולים הניתנים אחת ל-5 שנים, ללא תשלום. הטיפולים ניתנים במרפאות עמן יש הסדר עם משרד הבריאות. רצוי  להשתמש בתוכנית זו כאשר ישנו צורך בטיפול יסודי ומעמיק.

סיוע פרטני: עד 3500 ₪ אשר ניתן למתמודד אחת ל-5 שנים במטרה לרכוש ציוד  שיאפשר לו רמת חיים מתאימה ויסייע לו בתהליך השיקומי.

מרכזי ייעוץ ותמיכה לבני משפחה: מתן תמיכה, ליווי, ייעוץ ותיווך לקראת התמודדות מקדמת יותר של בן המשפחה. השבת היכולת התפקודית של המשפחה. מציאת הכוחות הפנימיים להתמודדות.

עזרה בשימוש במשאבים חיצוניים תומכים ומסייעים.    

זקוקים למידע נוסף בנושא סל-שיקום נפשי או רוצים להבין טוב יותר אילו שירותי סל-שיקום מגיעים לכם? רוצים מידע נוסף בנושא סל שיקום משרד הבריאות או רוצים להבין טוב יותר איך מתבצע תהליך קבלת סל-שיקום בפועל? ניתן לקבל ייעוץ, הכוונה וליווי אישי לאורך כל הדרך, משלב הערכת הזכאות לשיקום, ועד לבחירת המסגרת המתאימה ביותר. רוצים להתייעץ בנושא? צרו עמנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא

מהו סל השיקום בבריאות הנפש?

זהו מערך שירותים הניתן על ידי משרד הבריאות, מתוקף חוק "שיקום נפגעי נפש בקהילה", ומיועד לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית. מטרתו לאפשר חיים עצמאיים ומשמעותיים בקהילה באמצעות שירותי דיור, תעסוקה, השכלה, חברה ופנאי – בהתאמה אישית לצרכים של כל אדם.

מי יכול לקבל סל-שיקום?

כל אדם מעל גיל 18 ומעלה, אשר אובחן עם מגבלה נפשית ונקבעה לו נכות של הביטוח הלאומי בגובה 40% ומעלה על רקע נפשי.

איך מגישים בקשה לסל שיקום?

ממלאים טופס בקשה על ידי גורם מטפל בקהילה. יש לצרף אישורים רפואיים רלוונטיים, ופונים לוועדת שיקום באזור המגורים.

מה המטרה של סל השיקום?

המטרה של סל השיקום היא לאפשר לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית לחיות חיים עצמאיים, להשתלב בחברה ובתעסוקה, ולשפר את איכות החיים. הסל מעניק כלים, ליווי ותמיכה בתחומי החיים המרכזיים – תעסוקה, דיור, חברה, השכלה ועוד – מתוך אמונה ביכולת האדם לצמוח, להשתקם ולבחור את דרכו.

אילו שירותים אפשר לקבל דרך סל השיקום?

באמצעות סל השיקום ניתן לקבל שירותי דיור, תעסוקה, השכלה, חברה ופנאי, חונכות שיקומית, סומכות שיקומית ושירותים מותאמים לאוכלוסיות ייחודיות.

איך ידיד נפש נכנסת לתמונה?

ידיד נפש היא מהחברות המובילות בתחום השיקום בבריאות הנפש בקהילה והינה ספקית שירותי שיקום של אגף השיקום במשרד הבריאות. לאחר קבלת זכאות על ידי וועדת סל השיקום האזורית, ניתן לבחור בידיד נפש כגורם מלווה ומבצע, ידיד נפש מספקת שירותי דיור מוגן לבודדים, תעסוקה נתמכת, חונכות שיקומית וסומכות שיקומית – בהתאם לשירות שאושר במסגרת וועדת סל השיקום.